תאריך : 2006 /05/05
בבית משפט השלום בנצרת
בעניין : בסול את עתאמנה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג'מיל בראנסי...... התובעת
- נגד-
חליל מוראני
ע"י ב"כ עו"ד שכיב קובטי ....... הנתבע.
פסק דין של בורר ב ת.א 2397/00
לפי המינוי שקיבלתי מכב' בית המשפט ע"י כב' הנשיא השופט ת. כתילי להיות בורר בתיק הנ"ל , הנני מביא את פסק הדין כדלכמן:
בעלי התובעת הינם קבלני בנין במקצועם , הנתבע הינו תושב נצרת אשר בבעלותו בנין במצב שלד המיועד למשרדים . לגרסת הנתבע סוכם בין הצדדים שהתובעת תשלים את עבודות הגמר בבניין נשוא התביעה ובתמורה תשכיר התובעת את הבניין או חלק ממנה בסכום התמורה.
אכן התובעת ביצעה את העבודה בשנת 95 , ואכן הבניין הושכר לתובעת , אך תקופת השכירות הסתיימה לאחר כשנתיים בלבד והתובעת היום מבקשת את יתרת הסכום המגיע לה מעבודות הבניה לאחר קיזוז דמי השכירות .
בשלב מסוים ובתאריך 18/1/97 התובעת הציגה לנתבע מסמך שצורף לכתב התביעה שלפיו הוא חייב להם ס"ך של 142727 ש"ח כולל מע"מ ממנו יש לקזז את דמי השכירות , והמסמך נחתם בזמנו ע"י הנתבע.
טענת הנתבע שהוצגה לי ע"י ב"כ עו"ד שכיב קובטי היא כי המסמך הזה נחתם בדרך לא דרך והנתבע לא הבין את תוכנו ואיננו מוסמך לאשרו כיוון שהוא לא בעל מקצוע, אך בכל זאת הוא חתם עליו כי היה בטוח וכאילו מובן מאליו לתובעת כי אין לו כסף לשלם והיתרה המגיעה ממנו לתובעת תהיה דמי שכירות לתקופה נוספת .
התייחסותי למסמך:-
העבודה נשוא התביעה הייתה עבודה סטנדרטית של בניה , דהיינו בנית בלוקים , טיח , ריצוף , וכו' שמחירי התמורה שלהם מחירים ידועים לפי המחיר המקובל בשוק או לפי המחירונים הידועים דוגמת דקל או מה שדומה לו.
המחירים במבנה זה כוללים את החומרים וחומרי העזר , ההספקה בעבודה .
המסמך הנ"ל שהתובע הציג ב- 18/1/97 ערוך באופן מוזר שהסעיפים פורקו לתת סעיפים למרות שאפשר לעשות את זה הרבה יותר פשוט כפי שהסברתי לעיל ולהגיע לתוצאות ולסכומים ריאליים ולא מנופחים .
השתכנעתי מגרסת הנתבע שחתימתו על המסמך הייתה בלי להבין את תוכנו וההמשך לפי שהוסבר לעיל.
אני מאמץ את המסמך שהוצג לי ע"י הנתבע הערוך ע"י דווירי חליל לגבי הכמויות והמחירים , לאחר בדיקה הם נראים לי נכונים והגיוניים בסכום כולל מע"מ של 83890 ₪ אך המחירים נכונים ליום 18/1/97 ולא ל- 26/6/2000 כפי שבא במסמך .
דמי השכירות:
כיוון שאין הסכמים כתובים בין הצדדים איני יכול לקבוע אם באמת סוכם שכל סכום התמורה יהיה דמי שכירות או לאו. במקרה זה אני אקזז את דמי השכירות שהיו בפועל , אני אעמיד את התקופה לשנתיים אפילו אם היא פחות .
התובעת טוענת שדמי השכירות הם 500$ לחודש והנתבע טוען שהסכום הוא 700 $ לחודש . לפי דעתי הסכום הראוי הוא 600$ לחודש כולל מע"מ שערכו בשקלים לאותה תקופה 1/97 הוא 3.25*24*600 = 46800 ₪ .
לפי הנ"ל היתרה היא 46800-83890= 37090 ₪ , מסכום זה יש לקזז 6000 ₪ ששולמו בפועל ע"י הנתבע לעבודות הטיח והוצאות שונות שהתובעת חייבת לנתבע בס"ך 2319 ₪. בזה היתרה לתשלום שהנתבע ישלם לתובע: 2319-6000-37090=28771 ₪.
סכום זה ישא ריבית שנתית בשיעור 2% והצמדה לפי למדד הכללי מיום 18/1/97 ועד לתשלום בפועל.
כמו כן ישא הנתבע בהוצאות הבוררות בס"ך 6000 ₪ בתוספת מע"מ נכון להיום והם ישאו ריבית והצמדה לפי החוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
לגבי שאר ההוצאות , כל צד ישא בהוצאותיו .
בכבוד רב
אינג' סוהיל סאבא